<h1>שבלי הלקט הקצר דין חרם ותקנת קהל סימן מ"ט</h1>
<h2>דף סה:</h2>
עוד מצאתי בתשובת הגאונים שנשאל, כשהציבור מקבלים עליהם דבר לעשות, וגוזרין גזרה ואח"כ מתחרטין, שרואין שאינם יכולין הציבור לעמוד בו, מותר להם לבטלה או לאו. והשיבו, הכי נראה לנו, שיכולים לבטלה מכמה טעמים, אחד, דהעיקר הוא החרטה, דקתני, פותחין לאדם בכתובת אשתו וכו'. וכן פותחין בחרטה תחלה דרבן גמליאל פתח לההוא גברא, יש בוטה כמדקרות חרב. סבר פותחין בחרטה, כל הבוטה נדר ראוי לדקרו בחרב, דילמא לא מקיים ליה, והפתח דקאמר ליה, אילו היית יודע שאסור לנדור וחייב מיתה אתה עליו לא היית נודר, א"כ כשמתחרט בעל הנדר בטל נדרו, וכ"ש רבים, ולא מתבעי לגזור גזירתא מה שאין יכולים למיקם ביה, ואפילו לא מתבעי להון למעבדא, כדאמרינן אין גוזרין גזירות על הציבור אלא אם כן רוב הציבור יכולין לעמוד בה, ומדהשיבו שהציבור יכולין לבטל את הגזירה ולא הצריכום להתיר בספר תורה, שמע מינה, היתר גזרה הוא אפילו שלא בספר תורה.
